רש"י על חולין נ״ז ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ד »

13 אָמַר רַב הוּנָא: סִימָן לִטְרֵפָה – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵיתִיבִי: סִימָן לִטְרֵפָה – כֹּל שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מַשְׁבַּחַת וְהוֹלֶכֶת – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה, מִתְנַוְּונָה וְהוֹלֶכֶת – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְרֵפָה. רַבִּי אוֹמֵר: סִימָן לִטְרֵפָה – שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַרְבֵּה מִתְקַיְּימוֹת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים!

פירוש רש"י על חולין נ״ז ב:י״ג

13 סימן - לספק טרפה:

14 י"ב חדש - אם כך חיה בידוע שלא נטרפה:

15 ב' ושלש שנים - וקשיא לרב הונא די"ב חדש ליכא למ"ד:

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ד »